חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מידע הלכתי

  • דף הבית
  • /
  • צדדי היתר בהחזקת מניות ומסחר בניירות ערך (נספח למראה מקומות בנידונים אלו)

צדדי היתר בהחזקת מניות ומסחר בניירות ערך (נספח למראה מקומות בנידונים אלו)

פעמים שאדם כבר בעלים של מניות לא כשרות (כגון שהפקיד כספים בבנק קנה ניירות ערך או המעסיק הפקיד בקרן לא כשרה וכדו' וכן פעמים שנפלה לו ירושה) ובא לדעת כיצד לנהוג בהם ואם מותר למוכרן לאחר שאינו שומר מצוות או לאחר שנוהג לסמוך בזה על שיטות המתירים או המקילים

תוכן העניינים

הרשמה

לניוזלייטר

השאירו פרטים וקבלו עדכונים ותכנים
חדשים ישירות למייל שלכם

נספח למאמר מראה מקומות בנידונים השייכים בהחזקת מניות ומסחר בניירות ערך (אגרות חוב, אופציות, תעודות סל)

פעמים שאדם כבר בעלים של מניות לא כשרות (כגון שהפקיד כספים בבנק קנה ניירות ערך או המעסיק הפקיד בקרן לא כשרה וכדו' וכן פעמים שנפלה לו ירושה) ובא לדעת כיצד לנהוג בהם ואם מותר למוכרן לאחר שאינו שומר מצוות או לאחר שנוהג לסמוך בזה על שיטות המתירים או המקילים.

ומלכתחילה היה מקום להציע להפקיר אך יש בזה כמה פקפוקים, א' כיון שעפ"י החוק והמנהג הרי זה שייך לו גם לאחר ההפקר יחזור הנידון הנ"ל דיש לדון שבדיני הממון עדיין הוא שלו. ב' להסוברים דהפקר אינו עושה קנין אלא הוא רק נדר ועד דאתי לרשות זוכה לא יצא מרשותו (עי' קצוה"ח סי' רע"ג) לא יועיל הפקר בזה כיון דאחר לא יכול לזכות בלי שיעביר לו את הבעלות. ג' פעמים רבות הוא הפסד מרובה מאוד ועלינו למצוא דרך היתר כדי שלא תנעול דלת לשבים

מצד איסורי ריבית

להסתמך על היתר עסקה כללי במקום שיש היתר עסקה כללי שמחייב גם מבחינה משפטית דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (מתלמידיו) שהוא לכתחילה, ולכן גם מי שנוהג שלא לסמוך על היתר עסקה כללי כלל (כדעת החוט שני) במקום שהנידון הוא מניות קיימות יש לצרף דעה זו לדעות הסוברות דאי"צ בחברות הית"ע בכלל.

מכירה למומר, למכור למי שהוא מומר אפי' לתאבון מצד ריבית השו"ע (בסי' קנט) התיר שאינו נקרא אחיך ואין בו וחי אחיך עמך אולם הרמ"א שם אוסר.

אגרות חוב להמרה לקבל את ההמרה יש לדון להתיר עפי"ד הט"ז יור"ד סי' קס"ג ס"ק ב' וז"ל, אבל אם אומר הריני נותן לך מעות על פירות שתתן לי כל השנה כשער של עכשיו אלא שאני נותן לך ברירה אם תרצה תוכל ליתן לי מעותי עד זמן פלוני דשרי כיון שזכר בשעת נתינת המעות גם הפסיקה על הפירות אלא שעושה לו טובה באם ירצה לחזור ממקח שיוכל לחזור עיי”ש.

מצד לפני עיוור

יש לדון דיש איסור מסייע לדבר עבירה הן כלפי החברה שמחזיק את מניותיה והן כלפי מי שימכור לו את המניות.

בשוק המשני של העברת בעלות על מניות אין שום רווח לחברה מנפיקת המניות מהמכירה ולכן יש לדון רק מצד הקונה.

איסור לפני עיוור לכאו' אין כאן כיון שלא קאי בתרי עברי דנהרא (כמבו' במס' ע"ז ד"ו: ) שהחברה בודאי תשיג משקיעים אחרים (שסומכים על שיטות המקילים או גויים) וכן הקונה יכול לקנות את אותם המניות מאחר בבורסה. (צד היתר זה נזכר בד' האגרו"מ שהובא בהערה 9)

ועי' בציץ אליעזר קונטרס שביתת הים פי"ט שדן שאין איסור לפני עיוור לרכוש מניות בהנפקה של חברה מחללת שבת מטעם זה שהחברה בלא"ה תמכור את המניות כיון דיכולה להשיג גויים שיקנו, עוד צידד להתיר שם מטעם שלא בודאי יתרבו האיסורים וגם ששיטת הריטב"א שריבוי באיסורים לא עובר על לפני עיוור. עוד חילק דאיכא למתלי שהרווחים של המשקיע הם מחלק ההיתר.

אולם עדיין יש לאסור מדין מסייע לדבר עבירה שאסרו חכמים גם במקום שבלא"ה היה עובר על האיסור כמבו' בתוס' וברא"ש ריש מסכת שבת (דף ג: ) הוא איסור דרבנן, ובציץ אליעזר שם כ' להתיר לפי הרמ"א יור"ד סי' קנא שמכריע דמעיקר הדין נהגו להתיר כהמרדכי שאין דין מסייע לדבר עבירה כשיכולים להשיג את האיסור בלעדיו. עוד כ' שם להתיר לפי"ד הש"ך (יור"ד קנ"א ס"ק ו) שבמומר אין מצווין להפרישו ואין איסור מסייע והדגול מרבבה כ' שם גם על ישראל שעושה במזיד שהוא כמומר לאותו דבר. עוד כ' שם עפ"י הכתב סופר (יור"ד סי' פג) שמסייע הוא רק אם מסייע בשעת העבירה ממש. ועיי"ש בכל דבריו.

למכור למי שמקל מותר לכתחילה למכור למי שסומך בזה על שיטות המקילים דאין בזה איסור לפני עיוור כמבו' בשו״ת המבי״ט (חלק א סימן כא) ובדרכי תשובה (סי׳ קיט ס״ק מח).

ספק אם הקונה יהיה יהודי וכן באופן שמציע את המניות למכירה ויתכן שהקונה יהיה אינו יהודי ג"כ אין בזה לפני עיוור כיון שהוא רק ספק העמדת מכשול.

מצד איסורי שבת

יש לחלק ולתלות ממה הרווח האם ממכירת המניה עצמה ששווה יותר כשמוכר ממתי שקנה, או מחלוקת דיבדנד שהחברה מחלקת מרווחיה לבעלי המניות.

אם נהנה מעליית הערך של המניה, יש לדון לכאו' שאין שייכות ישירה בין מחיר המניה לרווחי החברה האסורים, כיון שמחיר המניה תלוי גם בביקוש והצע ותחזיות ומצבי שוק שונים אין זה נידון כרווח מהאיסורים.

ואם נהנה מחלוקת דיבידנדים אף שלכאו' נהנה מרווחים שבאו מאיסור, עדיין יש לדון שאיסור מעשה שבת הוא רק לעושה המלאכה בעצמו וגם אינו ברווחים אלא רק מהמעשה עצמו כמבו' בשו”ע אורח חיים סימן שיח סעיף א.

עוד אפשר לתלות שחלק הרווחים המגיע אליו לא בא מחלק זה של החילול שבת.

וגם שהוא שכר שבת בהבלעה וכיון שקרוב לודאי שיש בחברה גם בעלי מניות שאינם יהודים אפשר להתיר לפי המבואר בשו"ע אור"ח סי' רמ"ה סעי' ד' דיכול ישראל לתת לנכרי מעות להתעסק בהם באופן שאין מלאכה זו מוטלת על הישראל לעשותו ושאין ניכר של מי העסק (מנח"י ח"ג סי' א)

אמנם כמובן אין בצדדים אלו לבוא להתיר איסור שביתת בהמתו וכליו באופן שיש לחברה מכונות או נכסים הפעילים בשבת.

המאמר נועד כמראה מקום לעורר את לב המעיין ולא לפסוק הלכה

הערות והארות שאלות והבהרות יתקבלו בברכה מרובה

5 1 vote
דירוג
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

מומלצים

עבורך

הרשמה

לניוזלייטר

הרשמה להלכה

וטיפ יומי

במייל

אנחנו לא חופרים וגם לא מעבירים את כתובות המייל לצד שלישי. הדיוור יכול לכלול גם תכנים פרסומיים. בלחיצה על הרשמה אתם מאשרים קבלת דיוורים ניתן לבטל בכל עת​